תרגם את האתר 
 
 
 
 







   טקס האריה השואג 2013 




 



תחרות האריה השואג
 
 




           iPhone Supported
דף הבית >> מאמרים >> פולישוק זה לא רק סדרת טלוויזיה... 13 טיפים ביחסי ציבור ליועצים פרלמנטריים
 
מאת פרופ' חיליק לימור וד"ר ברוך לשם
 
פולישוק זה לא רק סדרת טלוויזיה...
13 טיפים ביחסי ציבור ליועצים פרלמנטריים 
 
 
"עוזרים של פוליטיקאים מעניקים להם סיוע מנהלי. הם גם מסייעים להם במשימות משרדיות, במחקר ובפרסום" – כך מגדיר אתר בריטי, המתמחה בנושאי תעסוקה, את תפקידם של עוזרי חברי הפרלמנט.[1] למרות שההגדרה הפורמלית של התפקיד עשויה להשתנות מפרלמנט אחד למשנהו,[2] הרי משימתם העיקרית, כך מודגש באתר, היא לבצע מאחורי הקלעים את כל מה שנדרש כדי לאפשר לחבר הפרלמנט לייצג את בוחריו ואת קהילתו.

העוזרים-היועצים נהפכו, מזה שנים רבות, גם לחלק גם מהנוף הפרלמנטרי בישראל.[3] מאז שנת 1996 רשאי כל חבר כנסת להעסיק שני עוזרים לצורך עבודתו הפרלמנטרית[4] (יושבי ראש ועדות קבועות רשאים להעסיק שלושה עוזרים[5]). בדרך כלל, מתמקד אחד העוזרים בסיוע בעבודה הפרלמנטרית, ואילו השני עוסק בעיקר בדוברות וביחסי ציבור.

אחת האמרות המפורסמות ביותר, שאותה לומד כל צוער מיומו הראשון במשרד החוץ, היא: "עשית ולא דיווחת – כאילו לא עשית; דיווחת ולא עשית – כאילו עשית". והדברים נכונים גם בעולם הפוליטי הישראלי, והכנסת בתוכו. מחקר שנערך בארץ הצביע על כך כי לפעילויות של חברי הכנסת יש משקל בעיני הבוחרים רק בתנאי שהן מלוות בסיקור תקשורתי, "וככל שחבר כנסת מקבל סיקור תקשורתי רב יותר, וככל שהסיקור הזה הוא חיובי יותר, כך הוא יזכה להצלחה אלקטורלית רבה יותר".[6] ואילו מחקר שנערך בגרמניה הצביע על כך שהעוזרים הפרלמנטריים, המופקדים על הקשרים עם התקשורת, ממלאים "תפקיד חשוב".[7]

התפקיד הזה, של הדאגה לסיקור התקשורתי, מוטלת במידה רבה על  כתפיהם של היועצים הפרלמנטריים. עשויה להיות להם השפעה לא מעטה, חיובית או שלילית, אם "הלקוח" שלהם יזכה בתקופת כהונה נוספת, או אף יקודם לתפקיד בכיר יותר. וכבר אמר על כך טומי לפיד (האבא של יאיר), שכיהן גם כחבר כנסת וגם כשר בממשלה: "רק שוטה אינו מבין שהפוליטיקה והתקשורת אינן שתי ממלכות שונות, אלא ישות אחת, משולבת וממוזגת. הפגנה, דגל, פלקטים ועלונים זה נחמד... אבל כתבה אוהדת, אפילו באיזה מקומון, שווה פי מיליון".[8]  

* * *
להלן כמה טיפים ליועצים פרלמנטריים, ובמיוחד לאלו המופקדים על יחסי הציבור והדוברות של חברי כנסת:
1. המיצוב זה העיצוב. שיווק זה שיווק, ויש אפילו הטוענים כי "אין הבדל רב בין שיווק פחית קוקה-קולה לשיווק פוליטיקאים".[9] כלל יסוד בשיווק פוליטי הוא הצורך למצב את הדימוי של הפוליטיקאי בעיני דעת הקהל. האם הוא נתפש כמומחה לביטחון, לכלכלה, או לנושאים חברתיים?

יש לכך חשיבות כפולה. האחת, קל יותר לציבור (ולבוחרים) לזכור את פעילותו של חבר הכנסת אם היא ממוקדת בתחום מסוים. התפזרות בנושאים ובתחומי פעולה תקשה על המעקב אחריו ואחרי תרומתו הפרלמנטרית והציבורית. השנייה: המיצוב עשוי להבטיח יתר חשיפה תקשורתית. כאשר נושא מסוים עולה על סדר היום מחפשים אמצעי התקשורת את תגובותיהם של פוליטיקאים הנתפשים כמומחים לתחום או כמזוהים עמו. כך, כדוגמה, חבר כנסת שימתחה בנושאי בריאות יזכה בחשיפה תקשורתית רבה בכל פעם שענייני הבריאות יעלו על סדר היום הציבורי.

2. להיות (דומה) זה לא להיות. כמו בשיווק, לא די במיצוב. צריך גם בידול. יש להניח כי חבר-הכנסת שלך לא יהיה היחיד שיתמחה בתחום מסוים. לכן, צריך להדגיש את הייחוד שלו לעומת אחרים, כאלו שחברים במפלגתו, כאלו שנמצאים במחנה שלו (ימין או שמאל) וכאלו שנמצאים בגוש מתחרה. או בהשאלה מעולם השיווק: "בידול מוצר יוצר שוני בין מוצרי חברה מסוימת לבין מוצרי החברות המתחרות".[10]
דוגמה לבידול אפשר היה למצוא בקמפיין של מפלגת מרצ במערכת הבחירות לכנסת ה-20. שתי מפלגות - מרצ ו"המחנה הציוני" (הגלגול של שנת 2015 של מפלגת "העבודה") – נאבקו על קולות מצביעי השמאל, ומרצ ביקשה לבדל את עצמה מאחותה הגדולה. כך, כדוגמה, אמרה מנהיגת המפלגה, זהבה גלאון: "גם אם נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה – המחנה הציוני לבטח יצטרף... הם ילכו כולם כאיש אחד לממשלה אחדות עם ביבי-בנט. אנחנו לא נשב שם".[11]  
 
3. לכבוש את סדר היום. אחד מכלי העבודה העומדים לרשות חבר הכנסת היא הצעה לסדר היום. יש הצעות רגילות, שהדיון בהן מתקיים אחת לשבוע, ויש הצעות דחופות המועלות לדיון מיידי, ובתנאי שדחיפות ההצעה אושרה על-ידי יושב-ראש הכנסת. נושא המועלה לדיון במליאת הכנסת עשוי לעורר את תשומת ליבה של התקשורת ולהבטיח סיקור מיידי ואף נרחב. ככל שנושא ההצעה יותר חשוב, רלוונטי ואקטואלי – כך גוברים הסיכויים שהוא יזכה בתהודה תקשורתית וממילא יעניק גם תהודה ציבורית לחבר-הכנסת שהעלה אותו על סדר היום.
 
4. כוח המחץ. נאום ארוך ייקלט וייזכר לפעמים רק בזכות משפט אחד - "שורת מחץ". גם אמצעי התקשורת, ובמיוחד המשודרים, מחפשים "שורות מחץ" קצרות, ברורות וחדות. שורות כאלו יזניקו את חברי הכנסת לכותרות.

אחת הדוגמאות המשעשעות של "שורת מחץ", שזכתה בציטוט בכל אמצעי התקשורת, נשמעה מפיו של ח"כ איתן כבל, כאשר נקט לשון אירונית ותקף את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות דברי שבח מוזמנים שנאמרו עליו באזכרה להרוגי השרפה ביערות הכרמל. המשפט היה בן  23 מילים, חדות כדורבנות: "אתה מכדרר מהר יותר ממסי, אתה קופץ גבוה יותר מג'ורדן, אתה מאמן מבריק מגווארדיולה, אתה חוזה המדינה, אתה מקים המדינה, אתה שמש העמים".[12]

5.כבוד היו"ר, כנסת ריקה... בחודש אפריל 1997 ניצב ח"כ משה גפני על דוכן הנואמים במליאת הכנסת ופתח את נאומו במשפט הבא: "כבוד היו"ר, כנסת נכבדה ריקה". איש מחברי הכנסת לא היה נוכח באולם, אך הדברים נותרו חקוקים ושמורים בזיכרון. הלקח: המליאה היא זירת פעולה חשובה גם כשהיא ריקה.
זה אולי לא נעים לדבר בפני כסאות ריקים, אבל צריך לזכור כי ישיבות המליאה מועברות בשידור חי בערוץ הכנסת, ובמקרים רבים גם משודרות בשידור חוזר, והנואם זוכה לחשיפה ציבורית..
 
6. גם נאום זו הודעה לעיתונות. חברי הכנסת מוזמנים לנאום באירועים שונים ובפני ציבורים שונים. צריך לדעת להתאים את הנאום לקהל. ומה שחשוב יותר: צריך להשתדל ולהפיק מכל נאום לא רק תשואות מהמאזינים אלא גם תשואה בדמות כותרות באמצעי התקשורת.
וכמו במקרה של הנאום בפני מליאה ריקה, כך גם כאן. לפעמים, לא כל כך חשוב מי הקהל וכמה בני אדם היו נוכחים באירועים, אלא מה התפרסם בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה וברשתות החברתיות.
את ההוכחה שהדיווח התקשורתי חשוב יותר מהנאום עצמו אפשר למצוא בסיפור על יוסי שריד, שעמד לנאום במליאת הכנסת ודוברו הפיץ את תוכן דבריו בהודעה לעיתונות שחולקה מראש לעיתונאים. מסיבות  שונות לא הגיע שריד למליאה, אולם העיתונאים לא בדקו זאת ו"נאומו" זכה בחשיפה תקשורתית...
 
7. לא להיות פּוּדל. חברי כנסת מן חובשי "הספסלים האחוריים", בעיקר כאלה המשתייכים לאופוזיציה, עלולים להיוותר במדבר התקשורתי. מה הסיכוי של אחד מהם לקבל אייטם בטלוויזיה? התשובה ברורה. פתרון אפשרי: לפעמים כדאי להשתמש בפרובוקציה כדי לזכות בסיקור.

כמה דוגמאות בולטות לפרובוקציות שגררו בעקבותיהן סיקור תקשורתי נרחב:
בשנת 1978 כבל עצמו ח"כ צ'רלי ביטון (חד"ש) באזיקים אל דוכן הנואמים באולם המליאה הכנסת, כביטוי של מחאה על "כבילת" מיעוטי היכולת לשלטון.[13] בשנת 2013, בעת ההצבעה בקריאה ראשונה על "חוק השוויון בנטל", חזר ח"כ מאיר פורוש ("יהדות התורה") על התרגיל הזה ואזק עצמו לדוכן הנואמים.[14] בשנת 2011 הניחה חברת הכנסת רונית תירוש מ"קדימה" גביע קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה, כדי להביע הזדהות עם מחאת הקוטג'.[15] באותה שנה ריססו אחדים מחברי סיעת "העבודה" את אולם המליאה במטהרי אוויר, כביטוי של מחאה על "התרגיל המסריח" שעשו נתניהו וברק כאשר פיצלו את "העבודה" והקימו את סיעת "עצמאות".[16]
 
8. ועדה זה לא רק כסא. זו גם מקפצה. ועדות הכנסת הן הזירה העיקרית שבה מתנהלת הפעילות הפרלמנטרית. לא תמיד זוכה הפעילות בוועדות לתשומת לבה של התקשורת, ולכן כדאי – וצריך לדעת איך! – לנצל את הוועדה כמקפצה וכמנוף אל הכותרות.
ח"כ מירי רגב ניצלה, בכנסת ה-19, את היותה יו"ר ועדת הפנים כדי לכבוש, פעם אחרי פעם, את הכותרות ואפשר שהדבר תרם גם לעלייתה המטאורית במעלה צמרת מפלגה. באחת הישיבות, כדוגמה, היא סילקה מחדר הישיבות את ח"כ ג'אמל זחאלקה (בל"ד) לאחר שאמר כי "ידי המפכ"ל מגואלות בדם". רגב, שכינתה את זחאלקה "טרוריסט", הורתה לסדרנים  להוציא את זחאלקה מחדר הוועדה, והדגישה: "עם הכיסא. תעשו לו יום הולדת ואז תעיפו אותו לעזה".[17]

ח"כית אחרת, שידעה לנצל היטב הוועדה כמקפצה פוליטית, היתה סתיו שפיר שכיהנה, בכנסת ה-19, בוועדת הכספים. בעקבות פעילותה למען מעמד הביניים בוועדת זו, זכתה אף בראיון אוהד בעיתון הארץ. בכותרת המשנה של הכתבה צוין: "שלוש שנים אחרי שהובילה המונים לרחובות, ח"כ סתיו שפיר ממצבת את עצמה כאופוזיציה חברתית רועשת בוועדת הכספים. יש שמאשימים אותה בילדותיות ובחיבה מוגזמת למצלמות, אבל שפיר מצליחה לגבש סביבה תמיכה ולהפוך את החיים של [יו"ר הוועדה] ניסן סלומינסקי להרבה יותר קשים".[18]

9. המהירות היא לא תמיד מהשטן. 120 חברי כנסת (כולל שרים) נאבקים כל היום, כל שעה, לתפוס מקום בכותרות. עשייה היא דרך אחת לזכות בתהודה, ו"שיטת התגובה" היא דרך אחרת, פשוטה הרבה יותר והיא כלי עבודה שכיח בעבודתם של פוליטיקאים. אבל, כמו לגבי כל כלי עבודה אחר, צריך לדעת להשתמש גם בכלי הזה בצורה נכונה ונבונה. ראוי לאמץ לעניין זה את אחד משלושת מרכיביה של הסיסמה האולימפית, לאמור: מהר יותר. מי שמגיע ראשון אל קו המטרה – קרי: אל אמצעי התקשורת - גדולים סיכוייו לזכות בפרסום. המאחרים ייאלצו לחכות להזדמנות אחרת.
 
10. להיות ה-8200 של חבר הכנסת. מידע הוא כמו אויר לנשימה לפוליטיקאים. היועצים הפרלמנטריים הם העיניים והאוזניים של חברי הכנסת. כל אחד מהם הוא מעין יחידת מודיעין מהלכת על שניים. הם חייבים לעקוב אחרי כל הפרסומים בתקשורת, ובמיוחד באלו העוסקים במעביד שלהם. המטרה: לאתר נושאים לצורך פעילותו הפרלמנטרית של חבר הכסת (העלאת שאילתת והצעות לסדר היום) וכן נושאים ציבוריים שאפשר להגיב עליהם (תגובות לתקשורת).  
 
11. לחשוב כמו עיתונאי. עיתונאים מעדיפים לקבל, לא אחת, חומר "אפוי" ומוכן לפרסום. כדי לדעת כיצד להכין "מטעם עיתונאי" צריך לחשוב כמו עיתונאי, לנסח כמו עיתונאי ולכתוב כמו עיתונאי. זו הסיבה לכך, כדוגמה, שבקורסים בסיסיים ליחסי ציבור מקדישים, ולפעמים זמן רב, ללימוד יסודות הכתיבה העיתונאית.
לחברי כנסת, שיש להם עבר מקצועי בתחום התקשורת, יש יתרון בתחום זה בהשוואה לחברי כנסת ללא רקע דומה. יוסי שריד, יוסי ביילין, סילבן שלום ואהוד אולמרט הן דוגמאות בולטות לפוליטיקאים שניצלו היטב את הידע המקצועי כדי להתקדם בקריירה הפוליטית שלהם. בכנסות האחרונות בולטים מספר עיתונאים לשעבר – יאיר לפיד, שלי יחימוביץ, נחמן שי, מיקי רוזנטל, מירב מיכאלי ואחרים – המצליחים להתבלט בתקשורת בזכות הכישורים שפיתחו בגלגול הקודם שלהם.
 
12. לא ליפול ברשת... יועצים פרלמנטריים הם לא רק עיניים ואוזניים. הם גם שומרי ראש. בעידן המקוון, שבו פורחות הרשתות החברתיות, צריך להיזהר מפליטות פה, מאמירות בעייתיות (אפילו בדלתיים סגורות) ומניסוחים לא זהירים. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להשתמש כמעט בכל טלפון חכם גם כמצלמה וכמכשיר הקלטה, וכאמצעי להפצה המונית ומיידית של המידע. יועץ פרלמנטרי צריך אפוא לא רק לדעת "לדחוף" את הפרסום, אלא לעתים גם לבלום אותו ואף למונעו.
 
13. זכור את יום השבת לפרסמו. ימי שבת וחג הם, בדרך כלל, "ימים מתים" מבחינה חדשותית. מוסדות ממשלתיים וממלכתיים אינם פועלים, ואמצעי התקשורת האלקטרוניים נאלצים לא אחת להסתפק בחדשות מקומיות מדרגה שניה או להתמקד בחדשות חוץ. את הריק התקשורתי הזה אפשר וכדאי לנצל. ואמנם, פוליטיקאים ודוברים מנוסים יודעים כי למידע ולתגובות שיימסרו לרדיו וטלוויזיה, בימי שבת וחג, יש סיכוי יותר גדל להתפרסם, ובהבלטה, מאשר בימי השבוע.  
 
* * *
ולעוזר פרלמנטרי, הנמצא בתחילת דרכו בעולם העשייה הפוליטי, כדאי גם לזכור: העבודה בכנסת עשויה להיות מקפצה לתפקידים ציבוריים-ממשלתיים ואף לקריירה פוליטית. זה נכון באירופה, שבה "תפקיד העוזר הוא שלב במדרג המפלס את הדרך לקריירה של משרה ציבורית בקהילה האירופית".[19] וזה נכון גם בישראל. לא מעטים מבין חברי הכנסת צעדו את צעדיהם הפוליטיים הראשונים במשעול הפוליטי כעוזרים פרלמנטריים, וביניהם: מיכל בירן ("המחנה הציוני") שהיתה עוזרת פרלמנטרית של ח"כ שלי יחימוביץ; תמר זנדברג (מרצ), שהיתה עוזרת של ח"כ רן כהן; מיכל רוזין (מרצ) שהיתה עוזרת פרלמנטרית של חברות הכנסת נעמי חזן ויעל דיין
 
הכותבים הם ממחברי הספר "יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה (2014), שיצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
 
(פורסם באפריל 2014)
 
 
 
הערות ומקורות
 
[2] כך, כדוגמה, בישראל היו נהוגים, עד שנת 2014, שני תארים של עוזרים פרלמנטריים: "עוזר פרלמנטרי מקצועי" ו"עוזר פרלמנטרי מינהלי". על פי המלצות ועדה ציבורית, בראשות פרופ' חיים לוי, החליטה ועדת הכנסת לקבוע תואר תפקיד חדש ואחיד לכל העוזרים - "יועץ פרלמנטרי". ראו:http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press240614l.aspx 
[3] מחקר חלוצי, שנערך בשנת 1993, הצביע על כך שהעוזרים הפרלמנטריים הם הגורם העיקרי המסייע לחברי הכנסת באיסוף מידע הדרוש לפעילותם הפרלמנטרית. ראו: פריידין, ח. (1993), "צרכי מידע של חברי כנסת: ממצאי סקר". מידע וספרנות,  20 (1): 14-11.
[4] מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים אינו קבוע בחוק, והוא נקבע בהחלטות של ועדת הכנסת. העוזרים הם עובדים של חבר הכנסת ואינם נחשבים לעובדי הכנסת. בכל שנה על העוזר לחתום עם חבר הכנסת, המגדיר את תפקידו. ולעניין זה ראו: בן-דוד, ל. (2004), סקירה משווה בנושא: מעמדם, תפקידם ותנאי העסקתם של עוזרים פרלמנטריים. ירושלים: הכנסת – מרכז מחקר ומידע.
[5] ההחלטה בנושא זה אושרה על-ידי ועדת הכנסת בשנת 2013. ראו לעניין זה: http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/knesset/News/Pages/27.5.13.aspx
[6] שפר, ת' (2007). "איכות חברי הכנסת והצלחה תקשורתית ופוליטית: כוחה של המיומנות התקשורתית הכריזמטית", בתוך: ד' כספי (עורך), תקשורת ופוליטיקה בישראל. ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עמ'  109.
[7] Blischke, W. (1981). "Parliamentary Staffs In the German Bundestag". Legislative Studies Quarterly, 6(4), p.546.
 
[8] לוי-ברזילי, ורד (10.12.2005). "תרדו ממני, רשעים". הארץ, מוסף שבועי. נדלה ב-10.4.15 מ- http://www.haaretz.co.il/misc/1.1064923
[9] צורף, א. (29.3.2009). "ראובן אדלר על קמפיין הבחירות: 'מצעים יש רק במיטה'". הארץ, מוסף דה מרקר, עמ' 14.
[10] ביג'אוי, א. (2012). ניהול השיווק. אזור: ספרי צמרת. עמ' 211.
[11] "גלאון: 'המחנה הציוני התייצב לצד ממשלת נתניהו'". אתר וואלה. נדלה ב-15.4.2015 מ: http://elections.walla.co.il/item/2823018
[12] וולף, פ. (20.12.2011). "כבל 'משבח' את נתניהו: 'יותר טוב ממסי, שרירי וחזק'". וואלה. נדלה ב-11.4.15 מ-http://news.walla.co.il/item/1887069
[13] קרפל, ד. (13.2.2009). "תזכורת לרגעים הגדולים בהיסטוריה של מליאת הכנסת". הארץ. נדלה ב-11.4.15 מ-http://news.walla.co.il/item/1435029
[14] חדשות 2 (23.7.2013). mako. נדלה ב-11.4.15 מhttp://www.mako.co.il/news-military/politics/Article-92f37f9de480041004.htm
[15] אזולאי, מ. (15.6.2011). "המחאה בכנסת: קוטג' הוגש לנתניהו במליאה". נדלה ב-15.4.2015 מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4082557,00.html
[16] וולף, פ. (19.1.20111). "נגד 'התרגיל המסריח': מטהרי אוויר רוססו בכנסת". נדלה ב-15.4.2015 מ: http://news.walla.co.il/item/1782383
[17] ליס, י. (14.7.2014). "זחאלקה למפכ"ל המשטרה: ידיך מגואלות בדם; ח"כ רגב בתגובה: 'טרוריסט'". הארץ. נדלה ב-11.4.2014 מ-http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2376140
[18] דרום, נ. (21.8.2014). "כשסתיו שפיר תגמור את עבודתה בוועדת הכספים, כולנו נדע איך משתמשים במסים שלנו. ראיון". הארץ. נדלה ב-10.4.15 מ- http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2412086
[19] Michon, S. (2008). "Assistants in the European Parliament, a springboard for a European career". Sociologie du Travail, 50(2), p. 169.


 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


מאמרים וטיפים ביחסי ציבור

טיפול במשבר אינו תפקידו של הדובר

חלק מדוברי עמותות והמגזר השלישי שהתכנסה היום בירושלים בנושא "דילמת הדובר באירועי משבר", לא אהבו את דבריי כי טיפול במשבר רחב הרבה יותר מכתפיו ומתפקידו של הדובר.
 

לחצו לכל המאמרים וטיפים בנושא יחסי ציבור
 

         
                
יחסי ציבור
יחסי ציבור דרושים
יחסי ציבור באינטרנט
יחסי ציבור ודוברות
יחסי ציבור אמנים
יחסי ציבור מוזיקה

יחסי ציבור לעסקים קטנים
יחסי ציבור לעורכי דין
יחסי ציבור אופנה
יחסי ציבור לימודים

 
משרד יחסי ציבור
משרד יחסי ציבור רני רהב
משרד יחסי ציבור בחיפה
משרד יחסי ציבור באר שבע
משרד יחסי ציבור ירושלים
משרד יחסי ציבור דרושים
משרד יחסי ציבור אופנה

משרד יחסי ציבור תל אביב

 
משרדי יחסי ציבור
משרדי יחסי ציבור דרושים
משרדי יחסי ציבור בירושלים
משרדי יחסי ציבור מובילים
משרדי יחסי ציבור בחיפה

לאכול בריא זה קל
משרדי יחסי ציבור בדרום
משרדי יחסי ציבור בתל אביב

 
יח"צ
יחצנית
יח"צ אופנה
יח"צ דרושים
יח"צ אמנים

דובר
דוברות
דוברות ויחסי ציבור
ייעוץ תקשורתי

 
 
 
מפת האתר        
בניית אתר נטו מדיה