תרגם את האתר 
 
 
 
 







   טקס האריה השואג 2013 




 



תחרות האריה השואג
 
 




           iPhone Supported
דף הבית >> מאמרים >> בעקבות תפיסת אניית הנשק האיראנית בים-סוף: למה צבא צריך יחסי ציבור?
 
מאת: פרופ' חיליק לימור וד"ר ברוך לשם

ב-4 ביולי 1976 נערך אחד המבצעים המפוארים של צה"ל. מטוס "אייר פרנס" שהיה בדרכו לישראל, ובו 105 נוסעים ישראלים, נחטף על-ידי מחבלים והונחת באוגנדה. ישראל שיגרה לנמל התעופה באנטבה, שם חנה המטוס, את חיילי סיירת מטכ"ל ובמבצע נועז שוחררו הנוסעים. איש לא תיעד את האירוע הזה בצילומי וידיאו או סטילס, ולא הושמעו ההקלטות בין הפיקוד שניהל את המבצע מבור המטכ"ל בישראל לבין הלוחמים בשטח. רק עם הגעת המטוס לארץ הוזמנה התקשורת הישראלית כדי לסקר את הגעת החטופים ששוחררו.

מבצע ההשתלטות על ספינה אזרחית, ובה טילים מאיראן, צולם והונצח כאילו המדובר במבצע אנטבה של חיל הים. צלמי וידיאו הצטרפו אל כוחות הקומנדו הימי, שפשטו על הספינה ויצרו את הרושם שהמדובר בלכידת משחתת של האיראנים ולא בספינת משא טורקית שאנשי צוותה לא נשאו נשק. באותה שעה צולם מפקד חיל הים כשהוא מנהל את המבצע, ומאוחר יותר הוא אף רואיין בשידור ישיר לעיני האומה.  

הרושם שנוצר אצל רבים, ואשר היווה בסיס לביקורות לא מעטות, היה של עודף סיקור, וליתר דיוק:  עודף שמטרתו פוליטית. באותה עת ביקר בארצות-הברית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והפרשנים דיווחו על עימות בינו לבין הנשיא האמריקני, ברק אובאמה. הדיווחים החיים מלכידת הספינה, כך טענו מותחי הביקורת, נועדו להסיח את הדעת מן המחלוקת עם האמריקנים. כאשר חזר נתניהו לארץ הוא מיהר להגיע לנמל באילת כדי לסקור את כלי הנשק שנמצאו בספינה.

בלי להיכנס לוויכוח אם אכן השתמשו ראש הממשלה ושר הביטחון בצה"ל לצרכיהם הפוליטיים, יש  מקום לבחון את השאלה האם יחסי הציבור אינם משרתים את הצבא עצמו, ובמילים אחרות: למה צבא צריך בכלל יחסי ציבור?

לכאורה, צה"ל הוא מונופול ואינו צריך להתחרות, כמו מוצרים ומותגים מסחריים, על ליבו של הציבור ואף אינו צריך להתמודד בבחירות עם  מועמדים אחרים, כפי שנדרשים פוליטיקאים לעשות. ובכל זאת, מתברר שגם צבא צריך יחסי ציבור.

אחד המחקרים זיהה שישה אינטרסים בסיסיים שבגללם מפתחים צבאות, וצה"ל ביניהם, מנגנונים משומנים של יחסי ציבור (לימור ונוסק, 2005):

א. לגיטימציה לקיומו של הצבא ושל הגיוס אליו, צבא נזקק להכרה וללגיטימציה חברתית נרחבות לעצם קיומו ולגיוס או להתגייסות אליו. הן במדינות דמוקרטיות שבהן יש גיוס חובה, הן באלו שהצבא שלהן מבוסס על מתנדבים-שכירים. אמצעי התקשורת מסייעים לא רק להגברת הלגיטימציה, אלא גם להעצמת האתוס הצבאי בחברה.

ב. תמיכה ציבורית למדיניות הביטחון ולפעילות הצבאית. "במדינות לא דמוקרטיות קובעים השלטון והצבא את מדיניות הביטחון, או מפעילים את הצבא, ללא התחשבות בדעת הקהל", מציינים החוקרים, "במדינות דמוקרטיות יש לדעת הקהל חשיבות רבה, ולעתים אף מכרעת, על עיצוב מדיניות ועל הפעילויות הצבאיות".  

ג. גיוס תמיכה ציבורית לשימור מעמדה של המערכת הצבאית ולהעצמתה. במדינה הדמוקרטית המודרנית מתנהל מאבק מתמיד, ששותפים לו מוסדות ומגזרים שונים, על הקצאת המשאבים הלאומיים. לאמצעי התקשורת עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובגיבוש העמדות של מקבלי ההחלטות.

ד. שימוש בתקשורת כנשק אסטרטגי וטקטי. לשימוש נכון באמצעי תקשורת ההמונים, בין אם בדרך של תכסוס (מניפולציה) ובין אם מתוך שיתוף פעולה הדדי, עשויה להיות משמעות אסטרטגית ואף טקטית. הסברה ותעמולה הם כלי נשק בשדה הקרב. כך היה בדורות קודמים וכך גם היום.

ה. חיזוק המורל של העורף, ובמיוחד במצבי מלחמה וחירום. דיווחים חיוביים על המורל ועל המצב בעורף מקרינים על הכוחות הלוחמים ועל נחישותם, ובעיקר - מחלישים את הרצון של מגויסים לערוק כדי לסייע לבני משפחותיהם הנמצאים בעורף.

ו. יחסי ציבור למערכת הצבאית וטיפוח האתוס הצבאי. כמו כל גוף ציבורי או פרטי מבקש גם הצבא לטפח "גאוות יחידה", ואחד הכלים לכך הוא מנגנון של יחסי ציבור, פנים-ארגוני וחוץ-ארגוני.

בעידן המודרני, שבו זירת התקשורת, המקומית ועוד יותר מכך הבינלאומית, היא אחת מזירות הלוחמה, יש להכשיר כוחות ולפתח כלים ונשק למלחמה גם בחזית זו. הדוברים והיחצנים הם הכוח הלוחם. המצלמה, המיקרופון, האינטרנט  והרשתות החברתיות הם כלי הנשק.

מה קורה כאשר כוחות ההסברה לא פועלים כיאות אפשר היה להיווכח בעקבות השתלטות הקומנדו הימי על האנייה הטורקית "מרמרה" שניסתה לפרוץ את הסגר הישראלי על עזה. לוחמי השייטת נתקלו בתגובה אלימה של הנוסעים שהשתמשו בסכינים, באלות, במוטות ברזל וגם בירי מאקדחים. תשעה מאנשי האנייה נהרגו ו-20 נפצעו. אף שהאירוע צולם על-ידי צה"ל וניתן היה להיווכח באלימות שהופעלה נגד החיילים – הופצו הסרטונים באיחור, אחרי שהטורקים כבר פרסמו את גרסתם ברחבי העולם. הנזק התדמיתי לתדמית ישראל כבר נגרם והיה קשה לתקן אותו.

הלקח של "מרמרה" נלמד. אם נתעלם מהניצול הפוליטי, ואולי אפילו הציני, של ההשתלטות על ספינת הנשק, אפשר להיווכח כי מערכת הדוברות הצבאית פעלה כיאות. היא התכוננה היטב לאירוע, הכינה חומרי עזר לתקשורת, והאירוע עצמו הונצח מראשיתו ועד סופו על-ידי מצלמות החיילים-היחצנים. בדיעבד, אפשר שהפרויקט הדוברותי הזה לא תרם רבות לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם, אך הוא היה חיוני, ולו רק כדי למנוע מהדורה שנייה של פרשת "מרמרה". המלחמה כמו במלחמה. משתמשים בכל האמצעים הנדרשים. כך יש לעשות גם בהסברת המלחמה, שהיא, לעתים, לא פחות חיונית. 

(פורסם ב-18.3.2014)

הכותבים הם ממחברי הספר "יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה" (2014), שיצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


מאמרים וטיפים ביחסי ציבור

טיפול במשבר אינו תפקידו של הדובר

חלק מדוברי עמותות והמגזר השלישי שהתכנסה היום בירושלים בנושא "דילמת הדובר באירועי משבר", לא אהבו את דבריי כי טיפול במשבר רחב הרבה יותר מכתפיו ומתפקידו של הדובר.
 

לחצו לכל המאמרים וטיפים בנושא יחסי ציבור
 

         
                
יחסי ציבור
יחסי ציבור דרושים
יחסי ציבור באינטרנט
יחסי ציבור ודוברות
יחסי ציבור אמנים
יחסי ציבור מוזיקה

יחסי ציבור לעסקים קטנים
יחסי ציבור לעורכי דין
יחסי ציבור אופנה
יחסי ציבור לימודים

 
משרד יחסי ציבור
משרד יחסי ציבור רני רהב
משרד יחסי ציבור בחיפה
משרד יחסי ציבור באר שבע
משרד יחסי ציבור ירושלים
משרד יחסי ציבור דרושים
משרד יחסי ציבור אופנה

משרד יחסי ציבור תל אביב

 
משרדי יחסי ציבור
משרדי יחסי ציבור דרושים
משרדי יחסי ציבור בירושלים
משרדי יחסי ציבור מובילים
משרדי יחסי ציבור בחיפה
משרדי יחסי ציבור בדרום
משרדי יחסי ציבור בתל אביב

 
יח"צ
יחצנית
יח"צ אופנה
יח"צ דרושים
יח"צ אמנים

דובר
דוברות
דוברות ויחסי ציבור
ייעוץ תקשורתי

 
 
 
מפת האתר        
בניית אתר נטו מדיה