תרגם את האתר 
 
 
 
 







   טקס האריה השואג 2013 




 



תחרות האריה השואג
 
 




           iPhone Supported
דף הבית >> מאמרים >> בעקבות ניסיונו של יאיר לפיד לגדל זקן: על מותו של הזקן בפוליטיקה בעולם המערבי
 
מאת פרופ' חיליק לימור וד"ר ברוך לשם 
 
 
הנשיא האמריקאי, אברהם לינקולן (1865-1809), היה מודע לחשיבות התדמית ודעת הקהל, ואמר: "רגשות הציבור הם הכל. מי שזוכה ברגשות של הציבור, מגיע רחוק יותר ממי שרק משמיע הצהרות".[1] יתכן שזו הסיבה שהחל לגדל זקן. לינקולן היה גלוח פנים עד שקיבל מכתב מילדה בת 11 מניו-יורק בשם גרייס בדל. ב-15 באוקטובר 1860 היא כתבה לנשיא כי יש לה ארבעה אחים גדולים, שחלקם תומך בו. היא הוסיפה שאם יגדל שפם, אשר לדבריה "ימלא את פניו הצנומות", היא תנסה לשכנע גם את האחים האחרים לתמוך בו.[2]
הנשיא שהיה מודע לדעת קהל החליט להיענות לבקשת הילדה ולגדל זקן – והזקן הזה נותר חלק מהדיוקן ההיסטורי של לינקולן.

לינקולן, שנרצח בשנת 1865, היה אחד האישים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקנית, במניעת פילוגה במלחמת האזרחים ובהחלטתו לבטל את העבדות בארצו. עם זאת, החלטתו לגדל זקן לא זכתה לממשיכים רבים בקרב הנשיאים שכיהנו אחריו. העיתונאית לאורה רוזנפלד, שכתבה על תופעת אי-גידול זקנים בקרב פוליטיקאים מציינת כי רק תשעה מבין 44 נשיאי ארצות-הברית (כולל אובמה) צימחו שיער פנים בדמות זקן או שפם.[3

בנג'מין הריסון, שהיה נשיא בשנים 1893-1889, היה אחרון דיירי הבית הלבן שגידל זקן. הנשיא וויליאם האוורד טאפט (1913-1909), גידל שפם לתפארת, אבל הוא היה אחרון המוהיקנים בנשיאות ששירתו בתפקיד עם שיער על פניו.
מאז ועד עצם היום הזה, כל הנשיאים בארצות הברית מקפידים מדי בוקר להתגלח למשעי.

גם בבריטניה קיימת תרבות של ראשי ממשלה גלוחי פנים. האחרון שהיה לו שפם היה הרולד מקמילן שכיהן בשנים 1963-1957.

מדוע נמנעים פוליטיקאים מערביים לגדל זקנים או שפמים? לכאורה, יש הסבר פשוט: בשנת 1903 פיתחה חברת "ג'ילט" את סכין הגילוח המהפכני שלה, שהחליף את התער, ומאז נהפך הגילוח היומיומי של זיפי הזקן לפעולה קלה ונוחה. אבל, ההסבר הוא, כנראה, מורכב יותר.

היעדרותו של הזקן מהפוליטיקה האמריקנית המודרנית נובעת, ולו חלקית, משתי תופעות של המאה ה-20, שכל אחת מהם נחשבה כ"מכה" מבחינתם של אמריקאים רבים: הקומוניסטים וההיפים. העיתונאי ג'אסטין פיטרס כתב: "במשך שנים רבות, גידול זקן עבות סיווג אותך כסוג של בחור שהיה לו את 'הקפיטל' [ספרו הידוע של קרל מרכס] חבוי היכן שהוא בתוך אישיותו" .[4] הסופר אד פרקינס, שכתב את הספר אלף זקנים: היסטוריה תרבותית של שיער פנים, ציין כי "הזקן היה נשיקת מוות לפוליטיקאים מערביים בשל החשש כי ידמו לסטלין או להיטלר".[5]  מצד שני, גידול זקן היה אחד מסממני ההיכר החיצוניים של ה"היפים" של שנות ה-60, ופוליטיקאים שביקשו לשמור על תדמית מהוגנת ורצינית חששו מכל זיהוי חיצוני עם פרועי השיער ומדובללי הזקנים שמחו בקול רם נגד הסדר החברתי הקיים.

ג'ון ראולי, יועץ תקשורת אמריקאי, אומר כי הוא יציע למועמד פוליטי לגדל זקן רק במקרה שתהיה לו צלקת בפניו. לדבריו, "מועמדים סופגים ביקורת רבה על המראה שלהם ועל כן הם משקיעים מאמץ כדי שהופעתם החיצונית לא תסיח את הדעת. הדבר האחרון שמועמד רוצה הוא כי זקנו המטורף יסיח את הדעת מן המסר המפוקח והרציונלי שלו".[6] היועץ הפוליטי האמריקני, ג'ף ג'ייקובס, מדגיש שזיפי זקן גם מסמלים מצב של כישלון ותבוסה, ודוגמה לכך הוא תצלומו של אל גור המזוקן, לאחר שהובס בבחירות לנשיאות ארצות-הברית.[7]  

בהיסטוריה היהודית המודרנית נהפך הזקן של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, למעין "הסמל המסחרי" שלו (יחד עם המגבעת השחורה והפראק). הסופר מרדכי בן עמי תיאר בזמנו את כניסתו של הרצל לאולם שבו נערך הקונגרס הציוני הראשון: "לפנינו דמותו הנפלאה של בן מלכים עם מבט עמוק ומרוכז... אחד מבית דוד שקם פתאום מקברו... במשך רגעים אחדים רעד האולם מקריאות שמחה, ממחיאות כפיים וקולות קוראים ורקיעה ברגל".[8]

פרופ' חיים וייצמן, מראשי התנועה הציונות ונשיאה הראשון של מדינת ישראל (1952-1949), גידל זקן. הנשיא זלמן שזר (1973-1963) הסתפק בשפם. גם לחיים הרצוג, אלוף בצה"ל ונשיא המדינה (1993-1983) היה שפם. לעזר ויצמן, שהיה מפקד חיל האוויר, שר הביטחון ונשיא המדינה (2000-1993) היה שפם.

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון (1954-1948, 1963-1955) ומנהיג היישוב היהודי שלפני הקמת המדינה היה גלוח פנים. למשה שרת, ראש הממשלה השני (1955-1954) וללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי (1969-1963) היו שפמים. למנחם בגין, ראש הממשלה השישי (1983-1977), היה שפם בשנות צעירותו וכיו"ר האופוזיציה בראשית דרכו. בשנות ה-50 הוא גילח אותו. את יאסר ערפת הוא כינה בבוז "האיש עם השערות על הפנים". לראש הממשלה יצחק שמיר השביעי (1984-1983; 1992-1986) היה שפם. מאז, כל ראשי הממשלה (שמעון פרס, יצחק רבין, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט) היו גלוחי פנים. מי שהיה יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, ממשיך עד היום לטפח את שפמו העבות, שנהפך אף הוא למעין מותג.

לפוליטיקאים ישראלים בכירים (למעט במגזר החרדי) אין זקנים. המועמד המזוקן היחיד שהתמודד, בשנת 2003, על תפקיד ראש הממשלה היה יו"ר מפלגת העבודה, עמרם מצנע. הוא הובס ע"י אריאל שרון, גלוח הפנים.

מה אם כן גרם ליאיר לפיד, מנהיג "יש עתיד", לגדל זקן? לדבריו, ההחלטה הזו נולדה בעת ביקור בסין, כאשר הפסיק להתגלח מטעמי נוחות. לאחר מכן, סיפר, הזקן שהחל לצמוח מצא חן בעיני אשתו והוא החליט להמשיך בכך. לאחר פרק זמן לא ארוך הוא החליט להסירו.

האם המהלך הזה – של ניסיון לגדל זקן והסרתו זמן קצר לאחר מכן - היה נכון עבור לפיד מבחינה פוליטית ויחצנית? קשה למצוא נקודות זכות למעשה הזה בחייו הפוליטיים של מי שמבקש לראות את עצמו כמועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה.
המסורת הארוכה של נשיאים אמריקאים, שאינם מגדלים זקנים, מלמדת שהציבור אינו רואה באופן אוהד פוליטיקאים עם "שערות על הפנים". גם בהיסטוריה הישראלית, כאמור, לא היה אף ראש ממשלה עם זקן, רק עם שפם. וגם זה עד שנת 1992, כלומר לפני יותר מעשרים שנה.

יאיר לפיד שגה פעמיים. פעם אחת, כשהחליט לגדל זקן, והשנייה – כאשר הסיר אותו לאחר זמן קצר.

לאחר שהחל לצמח זקן הופיע לפיד במסיבת עיתונאים, והתגובות למראה הזקן לא היו אוהדות. "האם מדובר בניסיון להסיט את תשומת הלב מענייני הכלכלה הבוערים?" – תהה אחד העיתונאים.[9] הזקן טופל במדור הסטירה של היומון מקור ראשון, שנתן דרור להתבטאויות לעגניות כמו: "לפיד מסביר: אני מגדל את הזקן עבור תפקיד ראשי בסרט שאני משחק בו", "בלשכתו הוסיפו: זה כדי להזדהות עם האבל הציבורי על מותה של הכלכלה" ו"במשטרה טרם גילו במה הוא חשוד".[10] באתר "כיכר השבת" לעגו ללפיד ופרסמו את הטענה שהוא מנסה להיראות כמו "מבוגר אחראי".[11]

לפיד לא הספיק למחוק את ההערות הלגלגניות (אף שלמען האמת, היו גם שצדדו בניסיונו להיות "טרנדי" ולגדל זקן) והחלטתו לגלח את הזקן הניבה גל חדש של תגובות לא-נעימות. כך, כדוגמה, נכתב בשניים מהתגובונים לידיעה על גילוח הזקן: "זה מראה שהוא אדם לא יציב ולא עקבי" ו"[הוא] אדם שמחפש יחס בלי הפסקה".[12]

גידול הזקן היה יכול להתפרש כניסיון של לפיד לשפר את תדמיתו, שלפי הסקרים לא הרקיעה שחקים, ולאמץ הופעה של גבר מבוגר ומנוסה, המסוגל להתמודד עם משימות לאומיות כבדות משקל. הבעיה לא היתה בהכרח בהחלטה לגדל זקן. ייתכן שמה שנכון בארצות-הברית איננו בהכרח נכון גם בחברה הישראלית, שבה מהווים פוליטיקאים בעלי זקנים (אם כי מרביתם מהמגזר החרדי) חלק מהנוף הפוליטי הקבוע. הבעיה היתה בהחלטתו להסיר את הזקן לאחר זמן קצר.

פוליטיקאי נדרש להפגין יציבות בעמדותיו וגם בהופעתו. מה שמתאים לסטודנט צעיר היוצא לטיולים באמזונס אינו מתאים לראש מפלגה גדולה, הנושא עיניו אל תפקיד ראש הממשלה.

לפיד ומפלגתו הצהירו שהם בעד פוליטיקה חדשה. ייתכן שגידול זקן הוא ביטוי של פוליטיקה חדשה מדי. כל כך חדשה, עד שנהפכה לבדיחה עם זקן.
 
(*) – הכותבים הם ממחברי הספר "יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה" (2014), שראה אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
פורסם ב-11.12.2014
 
הערות
 
[1] Newsom, Doug, Turk-VanSlyke, Judy and Kruckeberg, Dean (2004) This Is PR: The Realities of Public Relations. Belmont, CA: Wadsworth / Thomson. p. 36
[3]Rosenfeld, Laura (4.11.2014). " No-Shave November 2014: Why don't more presidents have facial hair?". נדלה ב-6.12.2014 מ-                     http://www.techtimes.com/articles/19304/20141104/no-shave-november-presidents.htm
[4]Murse, Tom (2013). "Why Aren't There Any Bearded Politicians?". נדלה ב-6.12.2014 מ-  http://uspolitics.about.com/od/biographies/a/Why-Arent-There-Many-Bearded-Politicians.htm
[5] מצוטט על-ידי Murse, שם.
[6] מצוטט על-ידי Peters, שם.
[7] שם.
[8] מצוטט אצל נאור, מרדכי, "הרצל כיחצ"ן", נדלה ב-6.12.2014 מ- http://www.naormor.co.il/page.asp?id=18
[9] "המשק בצמיחה: שר האוצר מגדל זיפים" (30.10.2014). וואלה. נדלה ב-8.12.2014 מ: http://fashion.walla.co.il/item/2794358
[10] "המדור הסטירי: למה לפיד מגדל זקן?" (24.10.2014). מקור ראשון. נדלה ב-8.12.2014 מ: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/636/111.html
[11] טוקר, י. (30.10.2014). "יאיר לפיד הפתיע בלוק חדש; הגיע למסיבת עיתונאים עם זקן". אתר כיכר השבת. נדלה ב-8.12.2014 מ: http://bit.ly/1wjtffS
[12] ראו: http://bit.ly/1ARi8gM (נדלה ב-8.12.2014).
 


מאמרים וטיפים ביחסי ציבור

טיפול במשבר אינו תפקידו של הדובר

חלק מדוברי עמותות והמגזר השלישי שהתכנסה היום בירושלים בנושא "דילמת הדובר באירועי משבר", לא אהבו את דבריי כי טיפול במשבר רחב הרבה יותר מכתפיו ומתפקידו של הדובר.
 

לחצו לכל המאמרים וטיפים בנושא יחסי ציבור
 

         
                
יחסי ציבור
יחסי ציבור דרושים
יחסי ציבור באינטרנט
יחסי ציבור ודוברות
יחסי ציבור אמנים
יחסי ציבור מוזיקה

יחסי ציבור לעסקים קטנים
יחסי ציבור לעורכי דין
יחסי ציבור אופנה
יחסי ציבור לימודים

 
משרד יחסי ציבור
משרד יחסי ציבור רני רהב
משרד יחסי ציבור בחיפה
משרד יחסי ציבור באר שבע
משרד יחסי ציבור ירושלים
משרד יחסי ציבור דרושים
משרד יחסי ציבור אופנה

משרד יחסי ציבור תל אביב

 
משרדי יחסי ציבור
משרדי יחסי ציבור דרושים
משרדי יחסי ציבור בירושלים
משרדי יחסי ציבור מובילים
משרדי יחסי ציבור בחיפה

לאכול בריא זה קל
משרדי יחסי ציבור בדרום
משרדי יחסי ציבור בתל אביב

 
יח"צ
יחצנית
יח"צ אופנה
יח"צ דרושים
יח"צ אמנים

דובר
דוברות
דוברות ויחסי ציבור
ייעוץ תקשורתי

 
 
 
מפת האתר        
בניית אתר נטו מדיה