תרגם את האתר 
 
 
 
 







   טקס האריה השואג 2013 




 



תחרות האריה השואג
 
 




           iPhone Supported
דף הבית >> מאמרים >> בעקבות המקרה של ירון ברלד: האם כדאי לחשוד לבקש את הסרת החיסיון על פרסום שמו?
 
מאת: ד"ר ברוך לשם ופרופ' יחיאל לימור


ירון ברלד, הקומיקאי מ"ארץ נהדרת", הואשם על-ידי נערה בת 17 כי ביצע בה מעשים מגונים. חשדות נגד ידוענים הם סיפור ישן ומוכר, אבל תגובתו של ברלד הייתה חידוש מעניין. בעוד שהמשטרה ביקשה לאסור את פרסום שמו, עד להשלמת החקירה הראשונית, דרש ברלד להסיר את החיסיון. ואמנם, שמו פורסם ברבים.

מעשהו של ברלד מעורר סוגיה יחצנית-ציבורית: האם כדאי לחשוד לחסות תחת כנפיו של צו איסור פרסום?האם הנזק הציבורי גדול יותר כאשר צו איסור הפרסום הוא בתוקף, או כאשר מסירים אותו?
כאשר מבקשת המשטרה מבית המשפט, שלא לפרסם שמות חשודים, היא מגינה לכאורה על שמו הטוב של האדם. בשלב זה, החקירה רק החלה, טרם הוכח דבר ושמו של החשוד עלול להיות מוכתם לעד. אם יתגבשו ראיות, היכולות לבסס כתב אישום, תגיע שעתה של החשיפה הציבורית. ההנחה היא שאז אין המדובר רק בטענה, אלא בהצבר של ראיות המאפשר, לפחות לכאורה, בסיס להרשעה.

התיאוריה הזו טובה לגבי אזרחים אלמונים. התקשורת אינה מחטטת בעניינם וגם הציבור, מלבד קרובי משפחתם, לא סקרן לדעת לגבי מה יעלה בגורלם. אבל, כאשר מדובר בידוענים, שהציבור עוקב אחריהם באופן קבוע באמצעות כלי התקשורת,התמונה שונה לחלוטין. אם יתפרסם כי החשוד בעבירה הוא "זמר מפורסם מאוד", או "קומיקאי בתוכנית טלוויזיה מרכזית" - אי אפשר לעצור את גל השמועות.בעידן הרשתות החברתיות הן מתפשטות כמו אש בשדה קוצים. הוויראליות חוגגת. והדמות האמיתית מאחורי "הידוען החשוד" – נחשפת ברבים, לעתים תוך הפרה בוטה של צווי בית המשפט.

מבחינתו של החשוד זו מציאות בעייתית, והגרוע מכל: הוא אינו יכול למסור את גרסתו. כלל ידוע בניהול משברים הוא למהר ולמסור את הצד שלך בפרשה. אם לא תעשה זאת - אחרים יעשו זאת גרוע יותר מבחינתך.תגובה מהירה על האירועים ותשובות מהירות על שאלות של עיתונאים, מאפשרות לכל אחד, גם לחשודים, להציג באופן מיידי את גרסתם, ובכך גם לנסות ולעצב את סדר היום הציבורי בנושא המשבר.

עיכובים במסירת מידע, שיהוי במענה על שאלות עיתונאים או התחמקות ממתן מידע ותשובות, עלולים להעמיד את האדם בפני מציאות של פרסומים שליליים, שאין לו תגובה להם ועליהם וגם אין לו יכולת להשפיע על תוכנם.
אם כך, מה צריך לעשות ידוען שנעצר על-ידי המשטרה? לבקש או איסור פרסום שמו באמצעי התקשורת, או לבקש דווקא שלא יוטל חיסיון על פרסום שמו?

אין תשובה אחת ויחידה על שאלה זו. כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים התשובה תלוית נושא ועיתוי, ובעיקר – בסוג הטענות או ההאשמות המוטחות כלפי הידוען.

אפשר להצביע אפוא על כמה אפשרויות:

א. אין יסוד לטענות ולהאשמות ובחקירה המשטרתית אפשר יהיה להוכיח שלשקר אין רגליים. ההתנהגות הראויה במקרה זה: התנגדות, מצד הידוען, להוצאת צו איסור פרסום שם, ופרסום פומבי מיידי של תגובה מזוהה - אם באמצעות איש יחסי-ציבור, אם באמצעות עורך-דין ואם אישית על-ידי הידוען. אם הידוען יצליח להפריך בקלות את הטענות נגדו, הרי הקמפיין כולו יהיה, בדיעבד, קצר, והסרת החיסיון תסייע בשימור תדמיתו הציבורית החיובית של הידוען.

ב. יש יסוד של אמת בטענות, אך זהו בעיקר פגם אתי ואין מדובר בעבירה. ברגע המעצר מתחיל גם המאבק על דעת הקהל, כדי להבטיח את "ניקוי" התדמית גם לאחר שהמשטרה והפרקליטות יחליטו שאין מקום להעמיד את הידוען לדין. גם במקרה כזה עדיף לדרוש  את הסרת החיסיון כדי לנסות ולהטמיע מיידית את המסרים החיוביים. אם החשוד ידבר מייד, הרי הצד שלו הוא זה שיוצג ראשון ואולי אף יזכה ביתר הבלטה. כמו בסיסמה הידועה לשמפו נגד קשקשים: "אין לך הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון", כך גם במקרה הזה. דעת הקהל עשויה להתרשם בעיקר מהגרסה הראשונה שתוצג לציבור.

ג. ההאשמות והטענות הן אמת. גם במקרה הזה עדיף, במקרים רבים, לבקש הסרת להסיר את החיסיון. הסרת החיסיון מאפשרת להתחיל מייד במאבק על דעת הקהל ועל יצירת התדמית החיובית לידוען-החשוד. זהו, למעשה, קמפיין, העשוי להיות ארוך טווח, שכן, אפשר שהפרשה הנחקרת תגיע לבית המשפט. הסרת החיסיון עשויה להיות מלווה בחשיפה של פרטים אישיים, ואולי אף של אירועים קשים, על הידוען-החשוד. חשיפה כזו עשויה לרכך את דעת הקהל ואת הביקורת הציבורית, ואולי אף להשפיע על עדים ועל שופטים ואפשר שיהיה בכך גם כדי לסייע להקלת עונשו, אם וכאשר יורשע בדין. דרך זו נקט ביל קלינטון, כאשר נטען כלפיו, במהלך הבחירות לנשיאות בשנת 1992, כי עישן מריחואנה, השתמט מגיוס לצבא בימי מלחמת וייטנאם וכי היתה לו מערכת יחסים מחוץ לנישואין עם ג'ניפר פלאוארס – ומעמדו בסקרים צנח פלאים. בתגובה לכך, חשף קלינטון כי גדל בבית עני עם אב חורג שהיכה את אמו. מיד, לאחר מכן, הוא טיפס בסקרים.
 
חשיפת שמו של ברלד ברבים אפשרה לחבריו מ"ארץ נהדרת" לבקר בביתו ולהתייצב לצדו. עדות האופי שהם משמיעים עשויה להצביע, בעיני דעת הקהל, כי הדמות הטלוויזיונית של ברלד - של ענק טוב לב, עם שמחת חיים - איננה משחק. שהיא גם הדמות האמיתית שמאחורי הקלעים..

המשטרה חוקרת והפרקליטות תחליט אם יש מקום, בסופו של דבר, להגשת כתב אישום נגד ברלד. אבל, סיכום ביניים מלמד, מן ההיבט הציבורי, כי החשיפה מרצון היטיבה עמו.

הפרשה הזו היא רק הוכחה נוספת כי בעידן הוויראליות ברשתות החברתיות, לא כל מה שהיה פעם נכון, נכון בהכרח גם היום. אם פעם היה המאבק העיקרי למנוע את פרסום השם ברבים, היום צריך, לפעמים, לעשות בדיוק את ההיפך. 
(פורסם ב-10 מרץ 2014)
 
(*) – הכותבים הם ממחברי הספר "יחסי ציבור – אסטרטגיה וטקטיקה" (2014), שיצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
 
 
 
 
 
 
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


מאמרים וטיפים ביחסי ציבור

טיפול במשבר אינו תפקידו של הדובר

חלק מדוברי עמותות והמגזר השלישי שהתכנסה היום בירושלים בנושא "דילמת הדובר באירועי משבר", לא אהבו את דבריי כי טיפול במשבר רחב הרבה יותר מכתפיו ומתפקידו של הדובר.
 

לחצו לכל המאמרים וטיפים בנושא יחסי ציבור
 

         
                
יחסי ציבור
יחסי ציבור דרושים
יחסי ציבור באינטרנט
יחסי ציבור ודוברות
יחסי ציבור אמנים
יחסי ציבור מוזיקה

יחסי ציבור לעסקים קטנים
יחסי ציבור לעורכי דין
יחסי ציבור אופנה
יחסי ציבור לימודים

 
משרד יחסי ציבור
משרד יחסי ציבור רני רהב
משרד יחסי ציבור בחיפה
משרד יחסי ציבור באר שבע
משרד יחסי ציבור ירושלים
משרד יחסי ציבור דרושים
משרד יחסי ציבור אופנה

משרד יחסי ציבור תל אביב

 
משרדי יחסי ציבור
משרדי יחסי ציבור דרושים
משרדי יחסי ציבור בירושלים
משרדי יחסי ציבור מובילים
משרדי יחסי ציבור בחיפה
משרדי יחסי ציבור בדרום
משרדי יחסי ציבור בתל אביב

 
יח"צ
יחצנית
יח"צ אופנה
יח"צ דרושים
יח"צ אמנים

דובר
דוברות
דוברות ויחסי ציבור
ייעוץ תקשורתי

 
 
 
מפת האתר        
בניית אתר נטו מדיה