תרגם את האתר 
 
 
 
 







   טקס האריה השואג 2013 




 



תחרות האריה השואג
 
 




           iPhone Supported
דף הבית >> מאמרים >> אוניברסיטאות, מכללות ודיאלוג מקוון עם סטודנטים פוטנציאליים
 
גב' ענבר סלע וד"ר רות אבידר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל
 
בישראל פועלות כיום תשע אוניברסיטאות וחמישים ושבע מכללות אקדמיות (מתוכן 21 מכללות אקדמיות לחינוך). כיום, כל מוסד המציע תוכנית לימודים אקדמית עוסק גם בפעילות של שיווק ויחסי ציבור בדומה לכל ארגון אחר. אם בעבר נמנעו מוסדות להשכלה גבוהה מלהשתמש במושגים "יחסי ציבור" ו"דוברות", הרי שכיום ברור לכל כי גם מוסדות מסוג זה, זקוקים לשירותי דוברות ויחסי ציבור על מנת לעמוד בתחרות הקשה וליצור דימוי חיובי לארגון. 

 הצמיחה המהירה של האינטרנט ובעיקר הרשתות החברתיות יצרה תקשורת מסוג חדש שלא ניתן להתעלם ממנה. הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם והיוטיוב מהווים פלטפורמה מצוינת לתקשורת דו-כיוונית עם ציבורים אסטרטגיים, לפיתוח דיאלוג ולבניית יחסים בין ארגונים וציבורים. מסיבה זו ניתן לצפות כי גם מוסדות להשכלה גבוהה יהפכו את התקשורת המקוונת באמצעות הרשתות החברתיות לחלק אינטגרלי מיחסי הציבור שלהן וינסו לקדם תקשורת דו-כיוונית ודיאלוגית עם סטודנטים פוטנציאליים.

מחקר זה בוחן את השימוש שעושות אוניברסיטאות ומכללות באינטרנט ובעיקר ברשתות החברתיות לצורך בניית יחסים עם סטודנטים פוטנציאליים. התיאוריה העומדת בבסיס המחקר היא תיאורית התקשורת הדיאלוגית (dialogic communication approach) הרואה בדיאלוג את השיטה האתית ביותר לניהול יחסי ציבור. בנוסף נשען המחקר על  המושגים תגובתיות (responsiveness) ואינטראקטיביות (interactivity)  המשמשים כאסטרטגיות לתחזוקה ושימור יחסים (relationship maintenance strategies).

המחקר משלב בתוכו שיטות מחקר כמותניות (ניתוחי תוכן כמותניים) ואיכותניות (ראיונות חצי מובנים). בשלב הראשון נבחרו 9 אוניברסיטאות ו-33 מכללות ישראליות מתוך רשימת המוסדות האקדמיים להשכלה גבוהה ובאמצעות ניתוח תוכן כמותני נסקרו כל האלמנטים הדיאלוגים (אמצעים המאפשרים תקשורת דו-כיוונית), אותם מציעות האוניברסיטאות והמכללות לציבוריהן כאמצעים   לתקשורת דו-כיוונית (לדוגמה פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אי-מייל). נקודת המוצא הייתה שמוסד שמציע לציבוריו אלמנטים דיאלוגים רבים, הרי שלפחות ברמה ההצהרתית הוא מצהיר על כוונתו לקיים תקשורת דו-כיוונית עם ציבוריו (התקשורת בפועל נבחנה בהמשך).

בשלב השני של המחקר נבחנו מעשי הארגון בפועל, או במילים אחרות האם הארגון מגיב לפניות מקוונות שהוא מקבל מסטודנטים פוטנציאליים לדף הפייסבוק הארגוני ומהו אופי המענה (תגובתיות). בשלב השלישי של המחקר נבחנה המידה שבה המענה הארגוני מעודד את המשך האינטראקציה עם הפונים (אינטראקטיביות). לצורך בחינת התגובתיות והאינטראקטיביות נדגמו מתוך דפי הפייסבוק הארגוניים של שלוש אוניברסיטאות ושלוש מכללות 180 "פוסטים" (6X30) שכתבו סטודנטים פוטנציאליים על "קיר" הפייסבוק הארגוני וכן התגובות הארגוניות לפניות אלה (במידה שהיו). לבסוף נערכו שני ראיונות חצי מובנים עם איש יחסי הציבור ומנהלת השיווק של אוניברסיטה גדולה בארץ.  

באשר לדיאלוגיות, ממצאי המחקר חושפים כי על אף שאוניברסיטאות השתמשו במעט יותר אלמנטים דיאלוגיים (5.66% מהאלמנטים בממוצע) בהשוואה למכללות (5.33% מהאלמנטים בממוצע), הרי שההבדלים בין שני סוגי המוסדות לא היו מובהקים. בקרב האוניברסיטאות האלמנטים הנפוצים ביותר היו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב (100% מהארגונים), אימייל (88.89% מהארגונים), טופס ליצירת קשר (66.67%), אינסטגרם (44.44%), צ'ט ומספר טלפון לחיוג חינם (22.22%) ולבסוף פורום ובלוג (11.11%). בקרב המכללות האלמנטים הנפוצים ביותר היו פייסבוק (96.97% מהארגונים), טופס ליצירת קשר (96.97%), יוטיוב (93.94%), אימייל (87.88%), טוויטר (66.67%), מספר טלפון לחיוג חינם (36.36%), אינסטגרם (21.21%), צ'ט (18.18%), פורום (9.09%) ובלוג (6.06%).
 

    גרף 1: אלמנטים דיאלוגיים בשימוש אוניברסיטאות ומכללות
 
באשר למידת התגובתיות הארגונית לא נמצא הבדל מובהק בין האוניברסיטאות והמכללות. בשני המקרים רמת ההיענות הייתה גבוהה באופן יחסי (72.2% מהאוניברסיטאות ו-70.0% מהמכללות הגיבו לפניות המקוונות( כאשר 66.15% מתגובות האוניברסיטאות ו-71.42% מתגובות המכללות סופקו בתוך 24 שעות ומרבית (84.0%) הפניות נענו בתוך 48 שעות. מרבית התגובות גם בקרב האוניברסיטאות (50.76%( וגם בקרב המכללות (73.01%) הכילו טקסט בלבד, ללא תוספות של לינקים, תמונות, או מידע ארגוני נוסף. 
    
ניתוח האינטראקטיביות הארגונית חשף גם הוא כי אין הבדלים מובהקים בין שני סוגי הארגונים וכי התגובות הכילו מרכיבים שונים לעידוד המשך האינטראקציה עם הפונים. בכל המקרים (100%) תגובת נציגי הארגון הייתה רלוונטית לשאלה שנשאלה. 30% מתגובות האוניברסיטאות ו- 17.8% מתגובות המכללות הכילו פרטי התקשרות של הנציג הארגוני, 40.0% מתגובות האוניברסיטאות ו- 28.9% מתגובות המכללות הכילו הצעות לקבלת חומר נוסף. לעומת זאת 52.2% מתגובות המכללות ו- 30% מתגובות האוניברסיטאות הכילו ביטויים חיוביים (מילות שמחה/ הערכה/ תודה /ציפייה/ המשכיות) ו-6.7% מתגובות המכללות לעומת 2.3% מתגובות האוניברסיטאות הכילו הצעה למפגש פנים אל פנים.

גם ממצאי הסקר וגם שני ראיונות שנערכו עם אנשי יחסי ציבור של אוניברסיטה מובילה מצביעים על הכרה מצד נציגי המכללות והאוניברסיטאות בחשיבותה של הנוכחות המקוונת והם אכן מציעים לציבוריהם מגוון של אלמנטים דיאלוגים לתקשורת דו-כיוונית. עם זאת כלים שונים כמו בלוג, פורום וצ'ט כמעט ואינם זוכים לשימוש, אף על פי שהם יכולים לשמש כפלטפורמה נוחה לאינטראקציה. לדברי אחד המרואיינים הפייסבוק משמש כאמצעי דיאלוגי חשוב:

"חשוב לנו להיות באינטראקציה עם גולשים- כי חשוב לי שדף הפייסבוק שלנו יהיה מעניין. כי ככל שיהיו יותר אנשים בפייסבוק שידברו על הפעילות- כך היא תעבור מפה לאוזן. אנחנו מאד מכוונים לכך שבדף אנשים ישוחחו בעיקר על דברים שקשורים באוניברסיטה".
 
ממצאי המחקר מצביעים על נכונות מצד נציגי האוניברסיטאות והמכללות לתקשר עם מועמדים פוטנציאליים. אכן, מרבית הפניות המקוונות נענו על ידי נציגי הארגונים וזכו לתשובה רלוונטית. עם זאת מפתיע למדי שכ-30% מהפניות שנכתבו על "קיר" הפייסבוק הארגוני לא זכו כלל לתגובה על אף שההתעלמות הארגונית היתה חשופה וגלויה לעיני כל. בנוסף, מרבית התגובות סיפקו רק את המידע המבוקש, הכילו טקסט בלבד ונדמה היה שנציגי הארגונים אינם מנצלים את ההזדמנות שניכרה על דרכם להוסיף לתגובותיהם ערך מוסף בדמות קישורים (לינקים), תמונות, פרטי קשר ומידע נוסף שעשויים היו לתרום לקידום תדמית המוסד הלימודי בעיני הפונים.   

לדברי אחד המרואיינים נציגי המוסדות עדיין לומדים להשתמש באופן המיטבי ברשת החברתית פייסבוק, מתלבטים כיצד למדוד את תוצאות מאמצי יחסי הציבור שלהם וכיצד להתמודד עם מחסור בתקציבים ובכח אדם:

"בפייסבוק קשה מאד למדוד האם המטרות שלנו מושגות. קשה לעמוד את האפקטיביות של הפייסבוק ביחסי ציבור, אנחנו כל הזמן נמצאים בתהליך של ניסוי וטעייה לגבי מה לעשות, ואיך נכון לעשות בפייסבוק. בכלל תדמית זה משהו שמאד קשה לכמת. אני חושב שבגדול אנחנו עושים עבודה טובה. תמיד יש מקום לשיפור, אנחנו צריכים להוסיף תמיד עוד חברים לפייסבוק ולעשות עוד ועוד פעילויות, אני מקווה שזה מועיל כי אנחנו עושים את המיטב".
 
מעניין לציין כי האוניברסיטאות שילבו בתגובותיהן פרטי קשר ארגוניים והצעות למתן מידע נוסף במידה רבה יותר מהמכללות, ואילו המכללות שילבו בתגובותיהן "ביטויים חיוביים" והזמנות למפגש פנים אל פנים במידה רבה יותר מהאוניברסיטאות. נדמה כאילו האוניברסיטאות מנסות להציג פנים יותר "רשמיות" ו"עסקיות" מהמכללות ואילו המכללות מנסות להציג פנים יותר "חבריות" ובלתי פורמליות, אך יש לבחון סוגיה זו לעומקה במחקר אחר.

לסיכום ניתן לומר כי מכללות ואוניברסיטאות ישראליות מגלות נכונות ליצור תקשורת דו-כיוונית ולבנות יחסים עם ציבוריהן ואף משקיעות בכך משאבים ומאמצים. עם זאת מגבלות שונות כמו העדר ניסיון עשיר בשימוש במדיה החברתיים וכן מחסור בתקציבים ובכוח אדם עדיין מונעים מהן מלממש את הפוטנציאל הדיאלוגי והאינטראקטיבי הטמונים באינטרנט.


 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


מאמרים וטיפים ביחסי ציבור

טיפול במשבר אינו תפקידו של הדובר

חלק מדוברי עמותות והמגזר השלישי שהתכנסה היום בירושלים בנושא "דילמת הדובר באירועי משבר", לא אהבו את דבריי כי טיפול במשבר רחב הרבה יותר מכתפיו ומתפקידו של הדובר.
 

לחצו לכל המאמרים וטיפים בנושא יחסי ציבור
 

         
                
יחסי ציבור
יחסי ציבור דרושים
יחסי ציבור באינטרנט
יחסי ציבור ודוברות
יחסי ציבור אמנים
יחסי ציבור מוזיקה

יחסי ציבור לעסקים קטנים
יחסי ציבור לעורכי דין
יחסי ציבור אופנה
יחסי ציבור לימודים

 
משרד יחסי ציבור
משרד יחסי ציבור רני רהב
משרד יחסי ציבור בחיפה
משרד יחסי ציבור באר שבע
משרד יחסי ציבור ירושלים
משרד יחסי ציבור דרושים
משרד יחסי ציבור אופנה

משרד יחסי ציבור תל אביב

 
משרדי יחסי ציבור
משרדי יחסי ציבור דרושים
משרדי יחסי ציבור בירושלים
משרדי יחסי ציבור מובילים
משרדי יחסי ציבור בחיפה

לאכול בריא זה קל
משרדי יחסי ציבור בדרום
משרדי יחסי ציבור בתל אביב

 
יח"צ
יחצנית
יח"צ אופנה
יח"צ דרושים
יח"צ אמנים

דובר
דוברות
דוברות ויחסי ציבור
ייעוץ תקשורתי

 
 
 
מפת האתר        
בניית אתר נטו מדיה